לצורך המשימה הכנתי את עצמי מראש משבועיים למידה והתבוננות בתנועות מעגליות של סיבובי המגב עם הסמרטוט ולראות כיצד אימא שלי מבצעת פוליש איכותי לרצפה וגורמת לה לנצוץ. הלכתי אחריה למרפסת של מכונת הכביסה והיכן שהחומרי ניקוי נמצאים ועקבתי ביתר תשומת לב על הפעולות שלה. ראיתי כיצד היא שופכת אקונומיקה ומערבבת את הנוזל עם נוזל לרצפות שמדיף ריח מבושם וטוב.
יום אחד, בחופש של חנוכה אימא יצאה לעבודה ואני מן הסתם נשארתי בבית. איך שהדלת נסגרה מייד קפצתי על מרפסת השירות והתחלתי למהול את החומרים. העניין היה שראיתי שאימא קנתה בקבוק חדש של נוזל רצפות ולכן החלטתי לשפוך את כל מה שנשאר בבקבוק לדלי בלי למהול במים. לקחתי את המגב והתחלתי לעשות פוליש לרצפה כשאני חוזר אחרי התנועות המעגליות של אימא. אחרי איזה שעתיים שקרצפתי את הבית גיליתי שיש כל מיני סימנים של פוליש כזה ותנועת מגב לא רצויות של ילד שלא יודע מן החיים שלו בניקיון. לא הבנתי מה עשיתי לא טוב ואימא תכף חוזרת הביתה ואבוי לי אם היא תגלה שבמקום לנקות את הבית עשיתי רק יותר נזק. לא הבנתי מה לא עשיתי בסדר ומייד התקשרתי לדוד שלי יש לו חברת ניקיון והתייעצתי איתו למה קרה מה שקרה. הוא הסביר לי שנוזל לרצפות צריכים למהול תמיד במים. הריכוזיות שלו גורמת לסימני השפשוף ובגלל זה הרצפה נראית כמו שהיא נראית. לבסוף אימא באה הביתה. את האמת הזיכרון שלי מאותו הרגע בו ראיתי את אימא נכנסת היה דווקא הרגע בו היו לה דמעות בעיניים ועזבו שעשיתי חרא של עבודה, אבל הצורה שבה אימא העריכה את העניין שרציתי להפתיע אותה פשוט מאוד ריגש אותה ונתן לה כמה רגעים של נחת מאז שאבא נפטר. לא תמיד המעשה ותוצאתו מפתיעים אלא יותר הכוונה.